<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רב יחיאל</h1>
<h2>דף כח:</h2>
גרסינן בפרק בכל מערבין, רבי ירמיה נפק לקרייתא בעו מיניה מהו לערב בפולין לחין לא הוה בידיה. אתא לבי מדרשא אמרו ליה הרי א"ר ינאי מערב בפולין לחין. וכמה אמר רב יחיאל מלא הידים. ובירושלמי דבכל מערבין [פ"ג ה"א] רבי זעירא בשם דבי רבי ינאי אמר אפונין חיין מערבין בהן. למה נצרכה לרבי מאיר שלא תאמר הואיל והן מסריחין את הפה אין מערבין בהן. ירושלמי ובתחילת פ' דבכל מערבין [שם] (גט' כלים) [כל דבר] שהוא נאכל כמות שהוא מערבין בו, עם הפת אין מערבין בו. השום והבצלים על דעתיה דרבי מאיר [אין] מערבין בהן אמר רבי יהודה מעשה [ששבת רבי מאיר] בערדסקם ובא אחד ואמר לו רבי עירבתי על ידי בצלים והושיבו רבי מאיר בארבע אמות שלו. הרי רבי יהודה אליבא דרבי מאיר [סבירא ליה] בצלים אינם נאכלים [לבדם] וכן שום אלא עם הפת. הילכך אין מערבין [בהן]. ומשום הכי איצטריך למימר דאפונין חיין מערבין בהן, דאע"ג דמסריחין הפה כיון דאכלי אינשי מינייהו מערבין. ונראה דחיין דירושלמי היינו לחין דגמרא דידן. ושמעתי אני הסודר כי הולכים למרחקים ופת ושומים מוליכים אותם עמם ואוכלים חיים והן סועדים הלב. ובגמרא דידן בבכל מערבין [כ"ט ע"א] והתניא א"ר שמעון בן אלעזר פעם אחת שבת רבי מאיר בערדסקם וכו'. ובתוספתא דעירובין שנויה פרק השיתוף מבוי כיצד [פ"ו ה"ב]. ומסקנא דגמרא דידן [כ"ט ע"א] בעלין סכנתא והוא לא אשתי שיכרא בתרייהו [אבל] באמהות לית לן בה.
